ברכות פרידה – להתראות, ולא שלום
מעולם לא חשבתי שאני אתגעגע כל כך לקולגה, אבל כך קרה.
ובכלל, העבודה ההיא שהתקבלתי אליה במשרד עורכי הדין היתה אמורה להיות זמנית.
משהו קצר של כמה חודשים, לא של מספר שנים.
ובטח לא חשבתי שאני אתקדם שם כך שארצה להישאר שנים רבות.
התחלתי בתור מזכירה בקבלה.
לא יותר מזה, גם לא תכננתי להפוך להיות ‘מסמר הערב’ אבל אתם יודעים איך זה.
אתם כבר מכירים את כולם, ופתאום כולם חברים שלכם.
כמובן ששומרים על דיסטנס מול מי שצריך, אבל מי שלא, הסחבקיות כבר בשיאה.
וכך יצא שהצלחתי להתחבר אל אחת הנשים היותר קפואות במשרד.
מישהי שאף אחד לא חלם שהיא באמת יכולה לשבור את החומות שלה.
ולהפוך לחברת אמת.
שנים של עבודה משותפת, מספר חודשים שהפכו לשלוש שנים בערך.
והרבה מאד חוויות משותפות שגרמו לנו להפוך להיות החברות כמעט הכי טובות.
ברכות פרידה – כי לכולם מגיע
בין טיולים של אחרי העבודה עם בני הזוג והילדים, שיחות נפש על כוס קפה בהפסקות.
או בשעות הבוקר לפני הלחץ הגדול.
פגישות ביחד. ואפילו חוויות קשות ועצובות שחווינו שם.
כל אלו הביאו אותי לעצבות גדולה ביום שבו היא הודיעה שהיא עוזבת.
“מה עוזבת?” הגבתי לה.
“זה לא יכול להיות. אני לא מרשה לך” השבתי וקרצתי לבוס שלנו שבעצם היה בשוק מההודעה.
מסתבר שהיא מצאה מקום טוב יותר, והיא לא יכולה להמשיך עם הלחץ.
ולא משנה כמה שיחות עשינו לה.
אבל בגלל שהיא פחות היתה אהודה במשרד, לא כולם ממש התלהבו להגיע לארוחת הפרידה.
אבל בהחלט דאגנו ליצור ברכות פרידה ממי שכן הגיע.
כי לכולם מגיע ברכות פרידה ראויות, שמדברות על כך שעוד ניפגש בעתיד.
אנחנו מצידנו התעקשנו בכל זאת לעשות לה פרידה ראויה במסעדה נחשבת כמו שרק אנחנו יודעים.
כתבנו ברכה מרגשת שלא הותירה עין אחת יבשה.
במילות ברכה שאני כתבתי, הבעתי את החברות העמוקה, האהבה, והעובדה שעוד נתראה בעתיד.
כי פרידה מחברה היא לא פרידה לתמיד.